פסק-דין בתיק ת"א 44140-03-10

1.         התובעת והנתבעת ומשפחותיהן מתגוררות בשכנות זו לזו, ברח' נורדאו 44 ב' הרצליה ובתיהן מצויים בחזית ובעורף הכתובת הנ"ל. הכניסה לביתה העורפי של התובעת הינה באמצעות שביל גישה (לרכב ולרגל) המצוי במקרקעין בו נמצאים הבתים. בין התובעת לבין גיסתה של הנתבעת, בעלת הבית בו מתגוררת הנתבעת, פרץ סכסוך קניני הנוגע לזכות המעבר בשביל גישה זה, וזכויות קנייניות אחרות הנובעות מהסכם שיתוף שביניהן. הסכסוך מתברר בערכאות שונות, ובעטיו מצויות משפחות התובעת והנתבעת, המתגוררת בקביעות בבית גיסתה, במאבק אישי ביניהן.

2.         ביום 6.10.08 הגישה הנתבעת תלונה במשטרת ישראל כנגד התובעת. בתלונה, טענה הנתבעת כי כאשר יצאה התובעת יום קודם מביתה, פגעה בה עם רכבה ודרסה אותה. כתוצאה מהפגיעה, כך נטען, נהדפה הנתבעת אל הקיר ונפגעה באופן חמור.

התובעת זומנה לחקירה, נדרשה ליתן טביעות אצבעות וערובה להבטחת התייצבותה לחקירה או לדין. לטענת התובעת הייתה התלונה שקרית, ופרטיה נבדו ע"י הנתבעת בזדון.

3.         לאחר שנחקרה התובעת והציגה את סרט מצלמות האבטחה שברשותה (שני הצדדים התקינו מצלמות אבטחה לתיעוד), נסגר תיק התלונה. התובעת מצידה אף היא הגישה תלונה כנגד הנתבעת ולטענתה אף נפתחה כנגד הנתבעת חקירה בגין מסירת עדות כוזבת, בידוי ראיות ושיבוש הליכי חקירה. לטענת התובעת מהווה תלונתה השקרית של  הנתבעת כנגדה - הוצאת לשון הרע כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965, רשלנות,  הפרת חובה חקוקה של ס' 243,244 לחוק העונשין תשל"ז- 1977 ונגישה.

תביעתה של התובעת בגין נזקיה הממוניים ושכאלה שאינם ממוניים הועמדה על סכום של 60,000 ש"ח.

4.         הנתבעת טוענת כי התובעת ובעלה מתנהגים כבריונים ומתעללים בה ובבני משפחתה. לשיטתה, נוקטים התובעת ובעלה בהליכים משפטיים מרובים נגדה ונגד גיסתה וכי הסכסוך פרץ עקב פעולות שנקטו בהם התובעת ובעלה.

לגוף התלונה במשטרה טוענת הנתבעת כי היא נכונה  וכי פעלה בתום לב. עוד טענה כי התובעת לא הוכיחה את שמה הטוב וכי מי שמתנהג בבריונות כפי שעשתה התובעת, ממילא אינו נהנה משם כזה.

בנוסף טענה כי אף היא מתכוונת להגיש תביעה נזיקית בגין הפגיעות שנפגעה באותו אירוע.

5.         דיון

            סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה -1965 (להלן "החוק") קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול:

(1)        להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדן.

(2)        לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

(3)        לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית, ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו, או במקצועו.

(4)        לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו,נטייתו המינית או מוגבלותו".

            הנני סבורה כי אין מחלוקת כי זימונה של התובעת לחקירה במשטרה ועיכובה שם למשך מספר שעות, יש בהם להשפילה , לבזותה ואף לפגוע במשלח ידה (רופאת שיניים).

6.         ת/1 הוא תלונתה של הנתבעת: " אני רוצה להתלונן בגין תקיפה מצד אירית וידר השכנה...וכשראיתי שהיא ממשיכה לעמוד ניגשתי לכיוון המצלמה...ואז היא נסעה קדימה ופגעה בי עם האוטו כי הדפה אותי ואני נהדפתי לגדר וקיבלתי מכה בגב ובכתף ובמרפק שלי ואני לא מצליחה להתאושש ואז היא עושה רוורס ובאה עוד פעם לדרוס אותי אז נתליתי החזקתי את הרכב והתחלתי לצרוח לבעלי....ואני מחזיקה את הרכב עומדת ליפול והיא ממשיכה להזיז את הרכב ולהמשיך לסוע מבלי לדבר איתי...בשלב מסויים היא נסעה."

7.         מסרט האבטחה שצולם במצלמת התובעת ניתן לראות את רכבה יוצא ממקום החניה ברוורס ומתקדם באיטיות לעבר היציאה, מקום בו מותקנת מצלמתה של הנתבעת. כאן, עצרה התובעת את רכבה ובנה אשר ישב ברכב הוציא את ידו ואת פלג גופו העליון, על מנת לכסות את עינית מצלמת הנתבעת. בשלב זה יצאה הנתבעת מביתה וביקשה לתעד את הדברים בצילום נוסף (ר' עדותה) מן הבית.

8.         למרות שהדברים מצולמים בחשיכה ובאופן לא ברור, נראה כי מכוניתה של התובעת לא פגעה בנתבעת. הדברים אף עולים בקנה אחד עם טענת התובעת כי הנתבעת עמדה על שפת השביל, מקום בו מותקנת אדנית המוגבהת מפני הקרקע, באופן שמכונית התובעת לא פגעה בה כלל.

9.         סרט אבטחה זה נבחן ע"י משטרת ישראל אשר לא מצאה לנכון לנקוט בהליכים כנגד התובעת. לטענת הנתבעת נהנית התובעת ממהלכים כאלה ואחרים במשטרה, בגינם נמנעו מלנקוט כנגדה בצעדים כלשהם. לראיה, הציגה את סרטון האבטחה ממצלמתה אלא שגם מסרטון זה לא נצפית פגיעה כלשהי בנתבעת.